Search this site

בגיל 69, ורטהיימר נכנסת לתפקיד חדש ומפתיע, דוגמנית, ומובילה את הקמפיין החדש של קום איל פו לקולקציית סתיו־חורף 2027, ״מחשבות מאזור המותניים״. צילום אור דנון צילום אור דנון צילום אור דנון ״אין לי נתונים של דוגמנית, ומעולם לא ניסיתי להיות אחת״, היא אומרת, ומבהירה שאין לה שום כוונה להיראות צעירה יותר: ״אני רוצה להיות בדיוק בגיל שלי ולהרגיש יפה, נשית, סקרנית, יצירתית ונוכחת בתוכו״. צילום אור דנון הקולקציה, בעיצובה של דניאל כהן, ממשיכה את הקו המזוהה עם קום איל פו, אופנה עם אופי, אמירה ואינדיבידואליות, לנשים בגילים ובסגנונות שונים וגם עם פריטי יוניסקס. צילום אור דנון אז כן, בגיל 69 אריאלה ורטהיימר חושבת מאזור המותניים, ונראה שזה יושב עליה מצוין. צילום אור דנון

תרצה כהן הגיעה לכותל המערבי בלוק חום מונוכרומטי מצוין: ז׳קט עור בגזרה מפוסלת ואוברסייזית, חצאית רחבה ונמוכה ומשקפיים שמכניסים למראה טאץ' אינטלקטואלי־אופנתי. זה לוק עכשווי, מתוחכם ואפילו די מאופק ביחס לטרנדים הנוכחיים. הבטן אמנם חשופה בחלקה, אבל קשה לתאר את ההופעה כפרובוקטיבית: אין כאן טופ זעיר, מחשוף עמוק או בד שקוף שחושף הלבשה תחתונה. תמונה מתוך האינסטגרם של תרצה כהן ובכל זאת, ברשת מיהרו להעיר שהלבוש "חשוף מדי" ואינו מכבד את קדושת הכותל. כאן כבר עולה שאלה מעניינת הרבה יותר מאופנה: איפה עובר הגבול בין בקשה לכבד מקום קדוש לבין משטור של גוף נשי? בדקתי את ההנחיות הרשמיות של הקרן למורשת הכותל: הן אכן דורשות מהמבקרים "לבוש מכבד" ו"לבוש הולם לגברים ולנשים", והתקנות החלות במקום אוסרות "תלבושת שאינה הולמת". אבל בעמודי ההנחיות הרשמיים שמצאתי אין פירוט של סנטימטרים, אורך שרוול או איסור מפורש על חשיפת בטן. ברור שלמקום קדוש מגיע כבוד, וגם לבוש הוא חלק מהקודים התרבותיים שלו. אבל כבוד אינו חייב להפוך לתחרות שבה בכל פעם מזיזים את קו הצניעות עוד קצת: היום זו פיסת בטן, מחר כתפיים, ומחרתיים אולי גם מרפקים. ובעיקר כדאי לשאול אם אותה זכוכית מגדלת הייתה מופנית באותה עוצמה גם כלפי גבר. אפשר לא לאהוב את הבחירה של כהן, ואפשר לבחור בעצמנו להתלבש אחרת לכותל. אבל בין העדפה אישית לבין קביעה שגופה של אישה הוא "לא מכבד" יש מרחק. הכותל הוא מקום קדוש, והשאלה היא האם הדרך לכבד אותו באמת עוברת דרך עוד ביקורת על הגוף הנשי?

אופנה היא אף פעם לא רק בגדים. היא יכולה להיות זיכרון, שפה, מרד, געגוע ואפילו ניסיון להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו שייכים. בספר "1991", שעוסק בזהות בוכרית, בהגירה ובניסיון להשתלב בישראל, הבגדים והפרינטים הופכים לחלק מהסיפור של יוליה, גיבורת הספר, ולדרך נוספת לדבר על זהות שמורכבת מכמה עולמות במקביל. כריכת הספר החיבור בין אופנה לזהות הבוכרית התחיל דווקא מול פריט היסטורי במוזיאון ישראל בירושלים. "ראיתי מעיל בוכרי מטורף במוזיאון ישראל בירושלים וממש עפתי, כי הוא ממש משקף את התרבות הבוכרית, שהסיפור שלה מתחיל מסוחרים יהודים שהגיעו לאזור בוכרה שבאוזבקיסטן בגלל היותו צומת מרכזי בדרך המשי. הבוכרים התיישבו באזור הזה וכך גם זכו לשמם". אבל עבור הסופרת, המפגש עם המעיל לא היה רק אסתטי. הוא התחבר מיד לזיכרון המשפחתי שלה. "הבוכרים היו מאסטרים בפרינטים, והמעיל הבוכרי במוזיאון ישראל ממש הדהד לי את הזהות שלי והזכיר לי את הסיפורים שאימא שלי סיפרה על סבא רבא שלי, שהיה סוחר בדים שהתמחה ביצירת פרינטים כמו שיש בבטנה של המעיל. ממש הרגשתי שהמעיל הזה מחזיק חתיכה מהד.נ.א. שלי ושל יוליה, גיבורת הסיפור". אולגה דוידוביץ' - צילום יחצ דווקא הבטנה, אותו חלק בבגד שבדרך כלל נועד להישאר מוסתר, הפכה לאחד האלמנטים המשמעותיים בעיצוב החזותי של הספר. "הפרינטים בבטנה של המעיל הזכירו לי את מה שהאימהות והסבתות שלי היו לובשות, שמלות צבעוניות, אבל מה שהדהים אותי עוד יותר היה מה שגיליתי על המעיל אחרי שעשיתי עליו קצת מחקר. במעיל עצמו יש כמה שכבות של זהויות, החלק החיצוני שלו עוצב בפרינט רוסי והחלק הפנימי עוצב בפרינט בוכרי". צילום יחצ מוזיאון ישראל השכבתיות הזו הפכה למטאפורה כמעט מושלמת ליוליה עצמה, ילדה ואחר כך אישה שנעה בין זהויות, שפות ומקומות. גם בכריכת הספר היא מקבלת ביטוי אופנתי ברור. "כשבינה כץ איירה את הדמות בכריכה היא נתנה מקום לכל הפרינט של המעיל, כולל הבטנה. זה הרגיש לי שהיא הבינה את יוליה, גיבורת הסיפור, כי היא נתנה מקום מרכזי בפרונט של החולצה לבטנה שאמורה להיות מוסתרת. היא גם עדכנה את המראה לטי־שירט משוחררת וקלילה כדי לתת לזה מראה ישראלי עכשווי". גם הטיפוגרפיה שעל הכריכה ממשיכה את אותו משחק בין עבר להווה ובין זהויות שונות. "בן יפרח, שאחראי על עיצוב ה־1991 בכריכה, שאב את ההשראה של הפונט של המספרים מעיתונים רוסיים של שנות ה־90 המוקדמות ועדכן אותו לצבע ורוד מסטיק. אני חושבת שכל הקומפוזיציה בכריכה שיצרו שני המעצבים המדהימים האלה, בינה ובן, נותנת ליוליה מראה שיש בו כמה שכבות של זהות". ב"1991" אין שמלה שעוברת מסבתא לאם ולבת, או פריט משפחתי שנשמר במשך דורות, אבל לבגדים יש תפקיד אחר ולא פחות משמעותי, הם הופכים לזירת המאבק של יוליה על הזכות להגדיר את עצמה. "בסיפור אין בגד מיוחד שיוליה נושאת אותו מדור לדור, אבל הבגדים בספר משמשים כזירה שבתוכה מתנהל מאבק בין קוד הלבוש שלפיו היא אמורה להתנהל אם היא רוצה להישאר ילדה בוכרית טובה, ובין איך שהיא רוצה להתלבש כדי להשתלב". במובן הזה, אופנה היא אחת הדרכים המוחשיות ביותר לבטא את המתח שבין מסורת למרד. "בגדים יושבים בדיוק על הגבול שבין הפרטי לציבורי. זה הגוף שלי, אבל כולם מרגישים שיש להם זכות להגיד לי מה ואיך נכון להתלבש. יש משהו בבגד שהוא תוחם אותך ונותן לך אופי עוד לפני שמישהו הכיר אותך, והוא קצת מספר סיפור איפה אתה ביחס למשפחה שלך, ביחס לעצמך וביחס לחברה שבה אתה חי". אחד הרגעים שמזקקים את המתח הזה הוא הרצון של יוליה המתבגרת ללבוש ג'ינס צמוד מפוקס. לכאורה עוד פריט אופנה, אבל למעשה סמל להשתייכות, להתבגרות ולגוף שמשנה את מקומו בעולם. הרגע הזה התחבר אצל הסופרת גם לזיכרון אישי. "כנערה מתבגרת, אני ממש זוכרת את הג'ינס הראשון שקניתי. הוא היה ג'ינס כחול כהה, גבוה וצמוד, מעוטר בפרחים סגולים בחגורה שלו, והחזקתי אותו בארון שנים אחרי שהפסקתי ללבוש אותו, כי מבחינתי הוא ביטא גם את הזהות הישראלית שלי וגם נקנה בשלב של התעוררות מינית ומודעות לגוף שלי ולמה שאני אוהבת ללבוש". אם היה צריך להרכיב ליוליה מלתחה שתספר את סיפור חייה, כל תקופה הייתה מקבלת סילואט אחר. ב־1991, כשהיא בת שמונה ועולה לישראל, היא עדיין עטופה במקום שממנו הגיעה. "ארבע שכבות של סוודרים, מעיל, צעיף מצמר עזים ושיער אסוף עם פונפון. היא בת שמונה ומגיעה באמצע ינואר מטשקנט הקרה לישראל. היא עוד לגמרי לבושה כמו המקום שממנו באה". ב־1997, כשהיא כבר בת 14 בבאר שבע, הבגדים מתחילים לספר סיפור מורכב יותר. "חולצה שגדולה עליה בשתי מידות והג'ינס הצמוד מפוקס. מבחינתי שני הפריטים האלה צריכים להיות יחד, כי הם מספרים את הסתירה שבתוכה. מצד אחד היא עדיין מסתירה את הגוף שלה כמו שלמדה שצריך לעשות, מצד שני היא כבר רוצה לראות איך היא נראית בג'ינס של נערה ישראלית". עשור אחר כך, ב־2007, יוליה כבר בת 24. דווקא אז המראה הופך כמעט אנונימי. "הייתי מלבישה אותה בטי־שירט לבנה, ג'ינס וסנדלי שורש. אני חושבת שזה השלב שבו היא מצד אחד מרצה מאוד את אימא שלה והתרבות שממנה הגיעה, ומצד שני היא כבר מאוד ישראלית, אבל הזהות שלה מאוד כללית, כמעט בלי שום הצהרה. יש משהו בבגד הזה שהוא מבחינתי כמעט מוחק אותה, משהו שאומר, אני יכולה להתאים לכל מקום ומצד שני אני לא שייכת לשום מקום". הטי־שירט הלבנה והג'ינס הם גם חלק מהמלתחה האישית של הסופרת, אבל אצלה תמיד מתווסף פרט קטן שמחזיר את האינדיבידואליות לתמונה. "אני מאוד אוהבת ללבוש טי־שירט לבנה עם ג'ינס כי זה לוק מנצח, אבל אני מנסה להוסיף לזה פריט ייחודי, אפילו ברמת תכשיט קטן, כזה שמספר משהו עליי, או על מי שאני בוחרת להיות באותו יום". ב־2017, כשיוליה בת 34 וחוזרת לטשקנט, גם הבגד יכול סוף־סוף לחבר בין העולמות במקום לבחור ביניהם. "הייתי משאירה את הג'ינס שעליה, אבל נותנת לטי־שירט שלה פרינט בוכרי דומה לזה שבכריכה, או מלבישה אותה בטי־שירט לבנה עם פרינט בוכרי עדין בשרוולים. זה השלב בספר שהיא חוזרת גם למקום שממנו הכול התחיל, אוזבקיסטן, טשקנט, ויש לה הזדמנות להסתכל על הילדה שהייתה והאישה שהיא הפכה להיות בעיניים יותר מורכבות". וכך, דרך מעיל היסטורי, בטנה צבעונית, ג'ינס צמוד, טי־שירט לבנה ופרינט בוכרי, נבנה למעשה סיפור שלם על הגירה. לא רק המעבר הפיזי ממדינה למדינה, אלא מה שקורה לזהות אחרי המעבר, מה נשאר, מה מוסתר, מה משתנה ומה אנחנו בוחרים להחזיר אל פני השטח. "השאלות ששאלת גרמו לי לחשוב יותר לעומק על הדרך שבה אני תופסת לבוש. מבחינתי, בגדים מחזיקים בתוכם את הזהות שלנו. הזהות שלי מורכבת מזהות של מישהי שהיגרה לארץ, אומנם בגיל ממש צעיר, אבל זה חי בי, והעיסוק בשאלה איך הגירה משפיעה על הזהות הוא נושא שמעסיק אותי מאוד". ואולי דווקא כאן נמצא החיבור החזק ביותר בין אופנה לסיפור של "1991", האפשרות לא לבחור בזהות אחת בלבד. "אני חושבת שהגירה יכולה לפרק שכבות בזהות, אבל היא יכולה גם לבנות שכבות ולהרחיב את המנעד הפנימי, ככה שניתן יהיה להחזיק כמה עולמות במקביל. ובמובן הזה, לבוש בשבילי הוא דרך לבטא את הגעגוע למקום שעזבתי, טשקנט, וגם הדרך לבטא את הילדה שצמחה לאישה בשמש הישראלית שאני כל כך אוהבת".

אחרי יותר מ־15 שנות פעילות בשווקים הבינלאומיים, מותג הטיפוח הישראלי TALIA SKINCARE מגיע לראשונה לישראל עם סדרת הדגל Narcissus Supreme – שגרת אנטי־אייג'ינג המבקשת לחבר בין מדע מתקדם, רכיבים פעילים מבוססי מחקר ובוטניקה. צילום יחצ המותג נוסד בשנת 2010 על ידי ביולוג הצמחים ערן וינדמן, ומאז פיתח למעלה מ־70 מוצרי טיפוח בשבע סדרות שונות. הגישה של TALIA מבוססת לא על "רכיב כוכב" בודד, אלא על שילוב של מספר רכיבים הפועלים יחד בפורמולה. מוצרי החברה מבוססים על למעלה מ־98% רכיבים ממקור טבעי, טבעוניים ומאושרי PETA. סדרת Narcissus Supreme מיועדת לטיפול בסימני גיל כמו קמטוטים, ירידה במוצקות, יובש ואובדן חיוניות. בלב הפורמולות נמצאות תמצית פקעת הנרקיס ותמצית הגדילן, לצד פפטידים, סרמידים ביומימטיים, ניאצינאמיד וחומצה היאלורונית רב־מולקולרית. כל מוצרי הסדרה משלבים גם את טכנולוגיית נוגדי החמצון AstegisOx™ של המותג, שנועדה לסייע בהגנה מפני סטרס חמצוני ונזקי סביבה. צילום יחצ הסדרה כוללת ארבעה מוצרים: קרם יום NARCISSUS SUPREME DORMIN-PRO OPTIMAL OMEGA CREAM, במרקם קליל להזנה, לחות ושיפור מראה הקמטוטים – 395 שקל ל־50 מ"ל; קרם לילה DORMIN-PRO OPTIMAL NIGHT CREAM, במרקם עשיר להזנה ולחידוש מראה העור – 395 שקל ל־50 מ"ל; סרום הפנים DORMIN-PRO ADVANCED SERUM, המשלב פיטו־רטינול, פפטידים, חומצה היאלורונית וניאצינאמיד – 420 שקל ל־30 מ"ל; וסרום העיניים DORMIN-PRO EYE CONCENTRATE, המיועד לטיפול במראה קמטוטים וכהויות ולהענקת לחות ותחושת מיצוק – 320 שקל ל־15 מ"ל. את מוצרי TALIA ניתן להשיג ברשתות הפארם, בפרפומריות נבחרות ובאתר המותג: taliaskincare.co.il

האינסטגרם מפוצץ במותגי STREETWEAR צעירים. לוגו נכון, טי-שירט אוברסייז, צילום עם פלאש, פיד שנראה מיליון דולר - ויש מותג. או לפחות משהו שנראה כמו אחד. בתוך הסצנה הצפופה הזאת, שון גוט מנסה לעשות משהו קצת אחר עם PURPDRANK BOUTIQUÈ: לבנות עולם שמתחיל בבגד, בחומר ובסיפור, ורק אחר כך מגיע לאינסטגרם. שון גוט - צילום ארז מק המותג PURPDRANK התחיל ב־2019 מפריטי קאסטום שגוט עיצב לעצמו ולחברים. אחרי הפסקה לטובת השירות הצבאי, הוא חזר ב־2023, הפעם ברצינות, אחרי שלמד עיצוב גרפי, הדפסות משי, תדמיתנות וגזרות. "מבחינתי PURPDRANK BOUTIQUÈ אף פעם לא התחיל כרעיון של לפתוח עמוד אינסטגרם ולשים לוגו מסוים על חולצה", הוא אומר. "מאחורי כל פריט יש הרבה יותר מהגרפיקה שנגלית לעין מבחוץ. יש מחשבה על הבד, הגזרה, ההדפסה והסיפור שאני רוצה להעביר. מבחינתי קמפיין טוב ואינסטגרם הם רק הדרך להציג את העולם של PURPDRANK - והם לא המותג עצמו". צילום - תומר אלמוג גוט שייך לדור שלא מחכה שממסד האופנה ייתן לו אישור להתחיל. הוא אמנם שואב השראה ממעצבי על ומההיסטוריה של בתי האופנה, אבל מאמין שהדרך לתעשייה כבר לא חייבת לעבור במסלול הקלאסי. "הדור שלי הוכיח שלא חייבים לחכות שמישהו ייתן לך אישור להתחיל. היום צעירים לומדים את התחום בעצמם, תופרים, מדפיסים, גוזרים ובונים קולקציות שלמות. תקשורת, קניינים, תצוגות ובתי ספר יכולים לפתוח המון דלתות, אבל הם לא אלה שקובעים אם אתה מעצב". צילום - אווין גילמן הרגע שבו הבין שהתחביב יכול להפוך לעסק הגיע עם חולצת יוניסקס שטופה בגוון אפור־סגלגל, שעליה עבד כמעט חודשיים. "היא נמכרה סולד-אאוט בתוך שבוע. זה היה הרגע שבו הבנתי שאנשים לא רק מפרגנים לי, אלא באמת רוצים לקנות וללבוש משהו שאני יצרתי". אלא שסקסי ככל שסולד-אאוט נשמע, מאחורי מותג עצמאי יש גם לא מעט סיכון. "אתה משקיע כסף לפני שאתה יודע אם הוא יחזור, עושה טעויות, מעצב ומייצר דברים שלא תמיד עובדים כמו שדמיינת ונושא כמעט הכול על עצמך". צילום - אווין גילמן גם מאחורי האסתטיקה הבועטת והפאנקיסטית של PURPDRANK מסתתר עולם אישי. "כמעט בכל פריט שאני מעצב יש משהו שמגיע מתקופה, סיטואציה או תחושה שחוויתי בעצמי", מספר גוט. באחת החולצות, למשל, שילב את מספרי המזל שלו ואת האבן הירושלמית כמחווה לעיר שבה גדל. "אסקפיזם הוא חלק מאוד משמעותי מהשפה של המותג. אנשים יכולים ללבוש את הפריט ולהתחבר אליו בדרך שלהם מבלי לדעת בכלל מה עבר לי בראש כשיצרתי אותו, ואני דווקא אוהב את זה". צילום - תומר אלמוג והוא ממש לא מתכנן להישאר מותג אנדרגראונד קטן. "אני רוצה ומאחל ש־PURPDRANK יהיה מותג בינלאומי. אני מאחל לעצמי נקודות מכירה בעולם, צוות גדול וחזק ושיתופי פעולה עם מוזיקאים, מותגים ומעצבים. אני לא מפחד מהצלחה מסחרית - להפך, אני עובד בשביל להגיע לשם". האתגר מבחינתו יהיה לגדול בלי לאבד את האופי שבנה: "אם אצליח להיות מותג גדול בעולם ועדיין לגרום למישהו להרגיש שהוא מחזיק פריט שנבחר בקפידה עם אופי וסיפור - מבחינתי זו ההצלחה האמיתית".

קולקציית החג של אקימרקט מציעה לחשוב מחדש על שולחן האירוח הישראלי: פחות כלי הגשה ענקיים שתופסים את כל המקום, ויותר אוסף מודולרי של פריטי קרמיקה בעבודת יד, בצורות אסימטריות, גדלים משתנים וטקסטורות שמאפשרות ליצור שולחן עשיר, אישי ומעוצב. צילום עדן בן הרוש הקולקציה כוללת צלחות ומגשי אירוח, צלוחיות, מגשי מתבלים וכלי הגשה במגוון צורות וגדלים. במקום סט אחיד וסימטרי, כל פריט עומד בפני עצמו והשילוב ביניהם יוצר קומפוזיציה אישית – בדיוק ברוח טרנד האירוח העכשווי של פחות "סטים" ויותר אוצרות אישית. אבל הסיפור של אקימרקט נמצא גם מאחורי הכלים. אקימרקט הוא הבית ליצירה של אנשים עם מוגבלויות במרכזי התעסוקה של אקים ישראל בצפון. המוצרים מיוצרים בעבודת יד בסדנאות מקצועיות בכרמיאל, עפולה, גלבוע, טבריה, עילבון ואלבטוף, כחלק מתהליך של למידה, רכישת מיומנויות, יצירה והתפתחות. כך הופכים כלי ההגשה להרבה יותר מפריט יפה: הם מחברים בין עיצוב ישראלי עכשווי, שימושיות ועשייה חברתית. הם מתאימים לשולחן החג, לאירוח יומיומי וגם כמתנה שימושית עם משמעות. אקימרקט מזכירה שעיצוב יכול להיות יפה ושימושי, ובאותה נשימה גם לפתוח דלת לאחרים. לפרטים ורכישה: אקימרקט – חנות היצירה של אקים ישראל https://akimarket.akim.org?utm_source=chatgpt.com טווח מחירי כלי הגשה ואירוח: 30–110 ₪ טווח מחירי מארזים: 90–280 ₪ כל הרווחים מופנים ישירות לתמיכה בתוכניות ובמרכזי התעסוקה של אקים ישראל.

אופנה פוגשת אוכל - והתוצאה היא לגמרי לאכול עם העיניים. מאור צבר, מעצב אופנה, תלבושות וכובעים ואמן יוצר, שעבד לאורך השנים עם תיאטרון, מחול והפקות גדולות, ואפילו אחראי לשמלה האייקונית של נטע ברזילי באירוויזיון, משיק את ספרו הראשון, "רק אל תאכל את הכובע". צילום יחצ צילום יחצ הספר מחבר בין שתי האהבות הגדולות שמלוות את צבר: אוכל ואופנה, והופך מנות של שפים וקונדיטורים מובילים בישראל לכובעים שהם יצירות אמנות. לצד המתכונים המקוריים מוצגות הפקות אופנה ויצירות שנולדו מהמנות, ומוכיחות שהדרך מהצלחת למסלול קצרה יותר ממה שחשבנו. צילום תמוז רחמן צילום תמוז רחמן הפרויקט נוצר בחסות רולדין, ויש לו גם מטרה חשובה: ההכנסות ממכירת הספר ייתרמו ללקט ישראל, ארגון הצלת המזון המסייע למשפחות נתמכות. מחיר: 180 ₪. הספר זמין לרכישה באתר של מאור צבר: https://lp.maorzabarhats.com/ צילום תמוז רחמן

לפעמים כל מה שצריך כדי להפוך לוק שחור למעניין הוא פרט אחד קטן, ובמקרה של עדן בן זקן, אלה החוטים. הזמרת בחרה בטופ שחור רקום ומנצנץ, שבחזית נראה כמעט כמו מחוך ערב, אבל מאחור חושף גב פתוח ומערכת של רצועות קשירה דקות. התוצאה סקסית ומדויקת, ובעיקר מתחברת לאחד הפרטים הבולטים באופנת הקיץ: בגדים שנקשרים על הגוף במקום פשוט להיסגר עליו. עדן בן זקן | צילום מסך אינסטגרם הקשירות, שהיו במשך שנים מזוהות בעיקר עם בגדי ים וטופי קולר, זולגות העונה עמוק אל המלתחה. הן מופיעות בטופים סרוגים, שמלות קיץ, שמלות משי ופריטי ערב, כשהגב הופך לחלק מרכזי בעיצוב. במקום רוכסן נסתר או שורת כפתורים מקבלים חוטים דקים, הצלבות וקשרים שמאפשרים לבגד להשתנות בהתאם לגוף - ובעיקר מייצרים עניין גם כשמסתובבים ומפנים למצלמה את הגב. עדן בן זקן | צילום מסך אינסטגרם אצל בן זקן הפרשנות דרמטית במיוחד: השחור, החרוזים והגזרה הצמודה מעניקים לקשירות אופי של הלבשה תחתונה ומחוך, בעוד הגב החשוף מאזן את העומס בחזית. זה בדיוק הקסם של הטרנד: הוא יכול לנוע בין סקסיות של שטיח אדום לבין חופשת קיץ קלילה, בהתאם לבד ולסטיילינג. Purple | צילום יחצ ומי שרוצה לאמץ את הרעיון לא חייב ללכת עד הסוף. ב־Purple אפשר למצוא את טופ לילי ב־89 שקל, שמתרגם את הקשירות לגרסה יומיומית וקיצית יותר: טופ סרוג בגוני כחול ולבן, עם גב פתוח וחוטים דקים. הוא עובד מצוין עם חצאית לבנה מתנפנפת, מכנסי פשתן או ג'ינס בגזרה נמוכה, ומכניס ללוק את אותה תחושת ניינטיז־אלפיים שחזרה בשנים האחרונות למרכז הבמה. Purple | צילום יחצ ב־ba&sh, לבוטיק 77, הקשירה מקבלת פרשנות כמעט תכשיטית: שרשראות ואבנים צבעוניות מטפסות על הגב החשוף והופכות אותו למוקד של הבגד. המחיר: 733 שקל. כאן כבר לא מדובר רק בדרך להחזיק את הבגד במקום, אלא באלמנט דקורטיבי בפני עצמו - מעין תכשיט גוף שמחליף שרשרת או אקססורי נוסף. BA&SH | צילום יחצ גם שמלת המשי של בוטיק M13, במחיר 1,959 שקל, מוכיחה שהטרנד עובד נהדר דווקא כשהבגד מינימליסטי. השמלה הבהירה והרכה נראית מלפנים כמעט תמימה, אבל מאחור נחשף מערך של חוטים דקים המצטלבים על הגב ונקשרים במותניים. השילוב בין בד רומנטי, גזרה זורמת וגב חשוף מעניק לה תחושה של חופשת ריזורט עם טוויסט חושני. בוטיק M13 | צילום יחצ היתרון הגדול של הטרנד הוא גם האתגר שלו: הקשירות מושכות את כל תשומת הלב לגב, ולכן כדאי לתת להן לעבוד. חזייה רגילה עם כתפיות עלולה לשבור את הקווים של הבגד, וגם עודף תכשיטים עשוי להתחרות בפרטים. דווקא סטיילינג נקי, שיער אסוף או קוקו ותכשיטים מינימליים מאפשרים לגב להפוך לכוכב. בוטיק M13 | צילום יחצ עדן בן זקן אולי בחרה בגרסה הזוהרת והבימתית, אבל המסר האופנתי רחב הרבה יותר: הקיץ הזה לא מספיק לבחור מה ללבוש - כדאי לבדוק גם איך קושרים אותו.

קסטרו נכנסת לעונת החגים עם HOLIDAY 2026, קולקציה לנשים ולגברים שמנסה למצוא את נקודת האיזון בין חגיגי לנינוח. בצד הנשי נפגשים שני עולמות: רומנטיקה אירופאית בהשראת טירות צרפתיות, עם תחרות, שקיפויות, בדים נשפכים וקריצה לעולם הלנז'רי; ומנגד, חופשת ריזורט יוונית עם שמלות קלילות, קרושה, מערכות תואמות וגוונים של לבן, שמנת וכחול. צילום עמית מאוזר צילום עמית מאוזר צילום עמית מאוזר צילום עמית מאוזר גם אצל הגברים ממשיכה אווירת החופשה הים־תיכונית, עם גזרות משוחררות, חולצות מכופתרות, רקמות ומערכות תואמות, לצד פרשנות נינוחה יותר לאופנת ערב הכוללת מכנסיים רחבים, חולצות פולו וז'קטים קלילים. התוצאה היא מלתחת חג ורסטילית שלא מרגישה מתאמצת מדי, ומאפשרת לעבור מארוחת החג לבילוי של אחרי. המחירים מתחילים ב־89.90 שקל.

הדור הבא של האופנה הישראלית ממשיך לסמן נוכחות בעולם: עדן כהן ואופיר ויסל, בוגרות טריות של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, זכו בפרסים בתחרות הבינלאומית Only Natural 2026 עם פרויקטי הגמר שלהן. כהן קטפה את המקום הראשון בקטגוריית האופנה עם קולקציית LA FENAISON, שנולדה מתוך זיכרונות ילדות בחוות סוסים ומשלבת עור, צמר וסריגים עם טכניקות ידניות בהשראת עולם הרכיבה והקציר. השופטים שיבחו את המקוריות, האלגנטיות והשימוש בעור כחלק מרכזי מהשפה העיצובית. עיצוב של עדן כהן | צילום עדו לביא אופיר ויסל זכתה בפרס חביבת הקהל עם A Thought That Remains Awake - "מחשבה שנשארת ערה מדי", קולקציה אישית העוסקת בזיכרון, דריכות וטראומה מנקודת מבטה כסמלת מילואים ביחידת חילוץ והצלה. באמצעות כותנה, צמר ודנים, רקמה, ציור והדפס, היא מפרקת ומרכיבה מחדש פריטי לבוש מוכרים והופכת חוויות ורגשות לשפה אופנתית חשופה. שתי הזכיות מצטרפות לשורת ההישגים הבינלאומיים של בוגרי שנקר ומציגות שני קולות צעירים ומסקרנים שכדאי להתחיל לזכור כבר עכשיו. עיצוב של אופיר ויסל | צילום עדו לביא

שבוע בלבד לפני החתונה, ואחרי הניצחון בקרב המשמעותי בחייו באירוע ה-GFN בהיכל מנורה, אהבת השם גורדון מחליף את זירת הקרב בסט הצילומים ומככב בקמפיין החג החדש של MANIA JEANS. לצדו מצטלמים האחים כיבדי ורוח השם גורדון והלוחמים עילאי ברזילאי, זוהר חיות וגיא מור אלון - חבורה שמביאה אל עולם האופנה את האנרגיה, הנוכחות והחיבור שנוצרו ביניהם בזירה. צילום שי יחזקאל צילום שי יחזקאל צילום שי יחזקאל צילום שי יחזקאל הקמפיין, שצולם לקראת ראש השנה, מבקש להציג דווקא את הצד שמאחורי התחרות: החברות והאחווה שנשארות גם כשהחברים הופכים לרגע ליריבים. זמן קצר אחרי שנפגשו באירוע ה-GFN, הם מתאחדים שוב, הפעם מול המצלמה ובלוקים של MANIA JEANS, ומוכיחים שגם אחרי קרב קשוח אפשר לחזור להיות אחים - ולעשות את זה בסטייל.

לקראת ראש השנה וחגי תשרי, CASTRO HOME משיקה את קולקציית סתיו 2026 ומציעה להפוך את הבית כולו לחלק מאווירת החג. הקולקציה שואבת השראה מבתי אחוזה אירופיים, מלונות בוטיק, עולמות הספא והאסתטיקה הים־תיכונית, ומשלבת בין קלאסיקה רומנטית למראה עכשווי ונגיש. במרכז נמצאים כמובן שולחנות החג, עם סדרות פורצלן וכלי זכוכית שנעות מלבן מינימליסטי ועד פרחים, לבבות, פסי זהב וגוני אדמה, לצד כלי הגשה מנירוסטה ובגימור כסוף. אליהם מצטרפים אביזרי מטבח, בקבוקים וכוסות תרמיות וקולקציית דקורציה עשירה בקרמיקה, זכוכית, עץ, טרקוטה ושיש, בפלטה של ורוד מעושן, ירוקים, שמנת, בורדו, כחול וגוני אדמה. צילום תמוז רחמן צילום תמוז רחמן אבל החגיגה לא נעצרת בשולחן: CASTRO HOME מרחיבה העונה את תפיסת הלייף סטייל גם לחדרי השינה והרחצה. קולקציית המצעים כוללת לראשונה עולם Mix & Match לצד סדרת Hotel בהשראת מלונות יוקרה, עם 100% כותנה ובדים כמו פרקל מכובס, סאטן וכותנה מצרית. בחדר הרחצה ממשיכה האווירה עם מגבות, חלוקים, שטיחים ואביזרים שמבקשים להכניס הביתה תחושה של ספא. מחירי הציפיות מתחילים ב־49.90 שקל, סדינים ב־139.90 שקל וציפות ב־219.90 שקל, בעוד שמחירי המגבות מתחילים ב־39.90 שקל. לרגל החגים מציע המותג 30% הנחה על הקולקציה החדשה עד 17 בספטמבר 2026, בכפוף לתנאי המבצע.