אדל מרק: כשאופנה, אהבה וזיכרון נפגשים
שתי מעצבות שהן גם זוג בחיים, סבתא שכישרון התפירה שלה סייע לה לשרוד את השואה ואמונה שבגד צריך להתאים לאישה ולא להפך. מאחורי מותג האופנה הישראלי ADEL MARK מסתתר סיפור על אהבה, מורשת משפחתית, דימוי גוף והמאבק לשמור על תעשיית האופנה המקומית.
בעולם שבו טרנדים מתחלפים במהירות והאופנה המהירה מכתיבה את הקצב, גלית ואיריס בוחרות בדרך אחרת. השתיים, זוג בחיים ושותפות ליצירה, הקימו בשנת 2012 את מותג האופנה ADEL MARK מתוך רצון ליצור בגדים איכותיים, מדויקים ועל־זמניים, המאפשרים לנשים לבטא את עצמן.
המותג נקרא על שם אדלה מרקוביץ ז"ל, סבתה של גלית, אישה שאהבתה לתפירה ולעיצוב ליוותה אותה לאורך חייה, ושכישוריה המקצועיים סייעו לה ולמשפחתה לשרוד בתקופת השואה. "אנחנו דווקא נזהרות לא להפוך את הסיפור של אדלה לשפה שיווקית או לאסתטיקה. לא כל קולקציה צריכה לספר את השואה, ולא כל בגד צריך לשאת עליו סימן של המורשת המשפחתית. בעינינו, הדרך המכבדת יותר להמשיך את אדלה היא לא לצטט אותה ויזואלית, אלא להמשיך את צורת החשיבה שלה על בגדים", הן מספרות.
לדבריהן, המורשת המשפחתית נוכחת בעיקר בתהליך העבודה: "המורשת עבורנו היא פחות נוסטלגיה ויותר שיטת עבודה: כבוד למלאכה, תשומת לב לגזרה, הבנה של חומר, והאמונה שבגד צריך לשרת את מי שלובשת אותו ולא להפך". השתיים מעורבות בכל שלבי היצירה, מפיתוח הגזרות ועד לעיצוב ההדפסים המקוריים. "אנחנו לא רוצות שהטראומה תהיה הזהות העיצובית של המותג. המורשת של אדלה לא נמצאת אצלנו בהדפס מסוים או בגזרה מסוימת. היא נמצאת באופן שבו אנחנו חושבות על בגד".
מי בכלל קובע מה מחמיא לגוף הנשי?
אחד העקרונות המרכזיים של המותג הוא יצירת בגדים המתאימים למגוון מבני גוף, אבל דווקא המילה "מחמיא" מעוררת אצל המעצבות הסתייגות. "אנחנו בעצמנו קצת מסתייגות מהמילה 'מחמיא', כי במשך שנים היא שימשה כדי לומר לנשים מה הן צריכות להסתיר. בטן צריך לטשטש, ירך צריך לצמצם, גוף צריך להיראות ארוך יותר. אנחנו לא רוצות להיות עוד קול שאומר לאישה מה לא בסדר בגוף שלה".
מבחינתן, אופנה צריכה לאפשר בחירה ולא להכתיב כללים. "גזרה טובה היא לא גזרה שמעלימה גוף, אלא גזרה שמייצרת יחסים טובים בין הגוף לבגד. לפעמים אישה רוצה להדגיש מותן, ולפעמים היא רוצה ללבוש משהו רחב שלא מגדיר אותה בכלל. הדבר החשוב מבחינתנו הוא שתהיה לה בחירה". עם זאת, טווח המידות של המותג עומד כיום על 36–46, והשתיים אינן מתעלמות מהמגבלה. "חשוב לנו גם לא להעמיד פנים שטווח 36 עד 46 הוא כל קשת המידות. הוא לא. זה הטווח שאנחנו מייצרות בו היום, ואנחנו מעדיפות לומר את זה ביושר ולא להשתמש במילה אינקלוסיביות רק כסיסמה". לדבריהן, הרחבת טווח המידות מחייבת פיתוח מקצועי של גזרות ולא הגדלה טכנית בלבד. את תפיסת העולם שלהן הן מסכמות במשפט: "בסופו של דבר אנחנו פחות שואלות אם הבגד מסתיר את מה שאישה לא אוהבת, ויותר אם הוא מאפשר לה להרגיש כמו עצמה".
אופנה ישראלית: אידיאולוגיה או הישרדות?
לצד הגישה העיצובית, גלית ואיריס מתעקשות להמשיך לעצב ולייצר בישראל, למרות התחרות מול רשתות האופנה הבינלאומיות ועלויות הייצור הגבוהות. "הבחירה שלנו לעצב ולייצר בישראל היא לא רק החלטה מקצועית ולא רק עניין של נוחות או שליטה בתהליך. יש בה גם גאווה לאומית, תחושת שייכות ותחושת אחריות. אנחנו רוצות להיות מותג ישראלי לא רק בשם או בכתובת, אלא גם בעשייה עצמה". עבורן, הייצור המקומי הוא גם דרך לשמר ידע ומקצועות שהולכים ונעלמים מתעשיית הטקסטיל הישראלית. "מבחינתנו תופר, גזרן או בעלת מתפרה הם לא רק חוליה טכנית בשרשרת הייצור. הם חלק מהיצירה עצמה".
אבל הבחירה הערכית אינה מבטלת את המציאות הכלכלית המורכבת.
"אי אפשר להתחרות במחירים של רשתות שמייצרות כמויות עצומות בחו"ל, ואנחנו גם לא מנסות לנצח את האופנה המהירה במשחק שלה. השאלה מבחינתנו היא האם אנחנו מייצרות בגד שיש לו סיבה להישאר בארון יותר מעונה אחת". הן גם לא מצפות מהצרכניות לשלם יותר רק משום שהבגד מיוצר בישראל. "הבגד צריך להצדיק את המחיר שלו בגזרה, בבד, באיכות, בעיצוב ובשימוש שהוא נותן לאורך זמן".
מבחינתן, השאלה הגדולה נוגעת לעתיד התעשייה כולה: "האם בעוד עשר או עשרים שנה עדיין יהיו כאן האנשים שיודעים לייצר אופנה. אם כולנו נעביר את הייצור החוצה, בסוף לא יישאר כאן רק פחות ייצור. ייעלם גם הידע".
בעולם שמקדש מהירות, טרנדים וצריכה בלתי פוסקת, ADEL MARK מציע תפיסה אחרת: אופנה שמכבדת את הגוף, את המלאכה ואת האנשים שמאחורי הבגד. עבור גלית ואיריס, אופנה היא הרבה מעבר למה שאנחנו לובשות. היא גם הסיפור שאנחנו בוחרות להמשיך, הערכים שאנחנו מבקשות לשמר והעתיד שאנחנו רוצות ליצור.
תגובות