תרצה כהן בכותל: מתי "לבוש מכבד" הופך למשטרת צניעות?
תרצה כהן הגיעה לכותל המערבי בלוק חום מונוכרומטי מצוין: ז׳קט עור בגזרה מפוסלת ואוברסייזית, חצאית רחבה ונמוכה ומשקפיים שמכניסים למראה טאץ' אינטלקטואלי־אופנתי. זה לוק עכשווי, מתוחכם ואפילו די מאופק ביחס לטרנדים הנוכחיים. הבטן אמנם חשופה בחלקה, אבל קשה לתאר את ההופעה כפרובוקטיבית: אין כאן טופ זעיר, מחשוף עמוק או בד שקוף שחושף הלבשה תחתונה.
ובכל זאת, ברשת מיהרו להעיר שהלבוש "חשוף מדי" ואינו מכבד את קדושת הכותל. כאן כבר עולה שאלה מעניינת הרבה יותר מאופנה: איפה עובר הגבול בין בקשה לכבד מקום קדוש לבין משטור של גוף נשי?
בדקתי את ההנחיות הרשמיות של הקרן למורשת הכותל: הן אכן דורשות מהמבקרים "לבוש מכבד" ו"לבוש הולם לגברים ולנשים", והתקנות החלות במקום אוסרות "תלבושת שאינה הולמת". אבל בעמודי ההנחיות הרשמיים שמצאתי אין פירוט של סנטימטרים, אורך שרוול או איסור מפורש על חשיפת בטן.
ברור שלמקום קדוש מגיע כבוד, וגם לבוש הוא חלק מהקודים התרבותיים שלו. אבל כבוד אינו חייב להפוך לתחרות שבה בכל פעם מזיזים את קו הצניעות עוד קצת: היום זו פיסת בטן, מחר כתפיים, ומחרתיים אולי גם מרפקים. ובעיקר כדאי לשאול אם אותה זכוכית מגדלת הייתה מופנית באותה עוצמה גם כלפי גבר.
אפשר לא לאהוב את הבחירה של כהן, ואפשר לבחור בעצמנו להתלבש אחרת לכותל. אבל בין העדפה אישית לבין קביעה שגופה של אישה הוא "לא מכבד" יש מרחק. הכותל הוא מקום קדוש, והשאלה היא האם הדרך לכבד אותו באמת עוברת דרך עוד ביקורת על הגוף הנשי?
תגובות