ביום שלישי, 24.2.2026, בין השעות 10:00–12:00, תתקיים בסניף הביגודית, ברודצקי 19 תל אביב-יפו, פעילות המדגימה כיצד ניתן להרכיב תחפושות מרשימות בעלות מינימלית, באמצעות פריטי יד שנייה ואביזרים קיימים. במסגרת האירוע תוצג בניית לוקים בהשראת דמויות אייקוניות כגון אודרי הפבורן, מרילין מונרו, פרידה קאלו, דיוויד בואי, מדונה וצ'רלי צ'פלין, תוך פירוט עלויות והשוואה לרכישת תחפושת חדשה. צילום יחצ הפעילות, ביוזמת עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון, בשיתוף רשת הביגודית של ויצו והמפיקָה גילי סיוון כהן, מציעה מענה ישים לתקופת פורים המאופיינת בהוצאות גבוהות, ומדגימה כיצד ניתן לשלב חיסכון כלכלי, צרכנות נבונה וקיימות, מבלי לוותר על סטייל ואיכות.

הצלם רום שדה מציג הפקת אופנה עם אמירה בועטת: Two Minutes Away: ADHD Fashion Story הוא מביא למסך רגע קטן, יומיומי ושברירי, והופך אותו לאדיטוריאל חד, רלוונטי ומלא נוכחות. נבו עמרני מתלבש מהר, חושב מהר וזז מהר ובדיוק בתוך הקצב המסחרר הזה נולדת אמירה אופנתית עכשווית, כזו שמרגישה מחוברת לחיים עצמם. זהו סיפור אופנה שמבין שהיום הסטייל לא נבנה מול מראה בשקט, אלא בתוך תנועה, הסחות דעת, התראות בטלפון וריצה החוצה מהבית ברגע האחרון. צילום רום שדה צילום רום שדה הטלפון מצלצל, אתה פוקח עיניים, “איפה אתה? אני למטה!”. האדיטוריאל מתרחש בדיוק בין שיחה נכנסת ליציאה מהדלת, בתוך שתי דקות של מצב תודעתי שמוכר כמעט לכולנו. דרך גוף אחד שנמצא תמיד קצת באיחור, ההפקה מצליחה לקחת עומס יומיומי, קצב חיים מהיר והפרעת קשב, ולהפוך אותם לשפה ויזואלית מדויקת ולבחירה אופנתית מודעת, חכמה ובעיקר מחוברת למציאות. צילום רום שדה צילום רום שדה האופנה כאן נבנית משכבות, מחיבורים לא צפויים ומשילובים שנראים כמעט מקריים, אבל בפועל עובדים יחד כשלם הרמוני ומלא אופי. זו אופנה שמוותרת מראש על שלמות סטרילית ובוחרת בסטייל חי, דינמי וחסר סבלנות במובן הטוב של המילה כזה שקורה תוך כדי תנועה ולא מחכה לרגע הנכון. הקרבה לגוף מדגישה את האינטימיות, את החיכוך שבין הבגד לגוף, ואת הרגע שבו כאוס קטן של בוקר הופך לאמירה אופנתית חדה ומעודכנת. צילום רום שדה צילום רום שדה יותר מהפקת אופנה, זהו מבט רגיש ומרומם על הדרך שבה אנשים חיים היום, חושבים היום ומתלבשים היום. במקום לנסות לאלף את הפיזור, המהירות והעומס, ההפקה מחבקת אותם והופכת אותם למקור השראה. אולי דווקא חוסר הריכוז, הקצב הגבוה והעודף הם לא בעיה שצריך לתקן, אלא הטרנד האמיתי והכן ביותר של אביב 2026. צילום רום שדה צילום רום שדה צילום וניהול אמנותי: רום שדה דוגמן: נבו עמרני סטיילינג: ירדן אלבז צילום רום שדה צילום רום שדה

מותג האופנה הצרפתי ba&sh משיק השבוע אתר רשמי ייעודי לקהל הישראלי, כחלק מהעמקת הקשר ארוך השנים עם השוק המקומי. המותג נמכר בישראל כבר 17 שנה בייבוא בלעדי של איש האופנה אילן מלכא, ובשמונה השנים האחרונות מפעיל חנות דגל ברחוב שבזי בנווה צדק. צילום יחצ האתר החדש מציע חוויית קנייה מלאה בעברית, משלוחים בישראל ושירות לקוחות מקומי, ומצטרף למספר מצומצם של שווקים בעולם שבהם מפעיל המותג אתר ייעודי. ba&sh, שנוסד בפריז בשנת 2003 על ידי Barbara Boccara ו־Sharon Krief, פועל כיום בעשרות מדינות ומשלב עיצוב פריזאי נשי־בוהמייני עם דגש הולך וגובר על קיימות ואחריות תאגידית. האתר - www.ba-sh.co.il

טל מן לא מנסה לייצר עוד תכשיט יפה. היא מבקשת לגעת - בגוף, בתחושה, וברגע הקטן שבו אישה עונדת תכשיט ומרגישה שהוא יושב עליה נכון, לא רק ויזואלית אלא פנימית. מאחורי מותג התכשיטים Elements by Tal Man עומדת מעצבת ויזמית בת 51, אמא לליה וליהלי, שהאהבה לחומר, לצורה וליד נוכחת מלווה אותה מאז ילדותה. את דרכה המקצועית גיבשה בלימודי עיצוב תכשיטים ב-שנקר, ובהמשך בלימודי צורפות אצל יעל שקדי, ובשנת 2011 הקימה את המותג שנושא את שמה. צילום עומר סבח כמו שהיא עצמה מנסחת את הלב של העשייה שלה: "העשייה שלי נולדה מתוך חיפוש אחרי תכשיטים שהם הרבה מעבר לאסתטיקה - כאלה שמרגישים נכונים על הגוף. "ובהמשך היא מדייקת את השפה שמלווה את אלמנטס מאז ועד היום: "העיצוב באלמנטס מתמקד בשילוב בין עבודת יד מדויקת, חומרים איכותיים ושפה על-זמנית, עם דגש על איזון בין רכות לעוצמה ונוכחות נשית שקטה." צילום עדי אורני בימים אלה מוצגות בחנות שתי קולקציות מרכזיות, שכל אחת מהן מספרת פרק אחר בסיפור של אלמנטס. על קולקציית Merlot מספרת טל: "זו קולקציה בהשראת עולם היין - עומק, חמימות וטבע נשי בוגר." לדבריה, היא משלבת אבני חן בגוונים עמוקים של בורדו, חום ואדמה, יחד עם אלמנטים מזהב בגימור עשיר אך מאופק, ומבקשת לבטא עוצמה שקטה, יציבות ונוכחות שאינה מתאמצת. "הקולקציה מתאימה לנשים שמחפשות תכשיט עם אופי וסיפור פנימי," היא מוסיפה. צילום עומר סבח לצידה מוצגת קולקציית Valentine’s, רכה ומדויקת הרבה יותר במבע שלה. "זו קולקציה שמפרשת אהבה מזווית אישית ועצמאית. לא אהבה דרמטית, אלא אהבה מודעת - לעצמך, לבחירה ולחיבור," אומרת טל. הפריטים משלבים מוטיבים עדינים של לב, אבני חן בהירות ונגיעות זהב, ונועדו להיות תזכורת יומיומית לרוך ולאינטימיות. צילום עדי אורני בין הפריטים הבולטים בשתי הקולקציות ניתן למצוא שרשראות עם אבני חן טבעיות, תליונים בעלי משמעות ועיצובים שמצליחים לעמוד בפני עצמם - אך גם להשתלב בקלות במראה שכבות, שפה עיצובית שמזוהה עם המותג לאורך שנים. החלום של טל רחוק מתפיסה של מותג ראוותני או מרדף אחרי טרנדים. "החלום שלי הוא להמשיך ולבנות בית יצירתי עבור נשים - מקום שבו תכשיט הוא נקודת חיבור לעצמן. מקום שמרגיש להן נכון ומדויק," היא משתפת. ברמה המקצועית היא שואפת להתרחב בשלושה אפיקים ברורים - חנות, אתר וסדנאות - אך בלי לוותר על הדיוק והאיכות. "ברמה האישית והיצירתית, החלום הוא להמשיך ליצור מתוך חופש, סקרנות ודיוק, ולא לאבד את הקשר הישיר עם הנשים שמגיעות, בוחרות, ומרגישות את התכשיט על הגוף." חלום נוסף שהיא אינה מסתירה הוא שיתוף פעולה עתידי עם המעצבת נילי לוטן. "זה מותג שאני כל כך מעריכה ואוהבת," היא אומרת בפשטות. וכששואלים אותה את מי הייתה רוצה לראות עונדת את אלמנטס, טל מבקשת קודם כל להרחיב את ההגדרה של ייצוג. "הנקודה החשובה היא שלא מדובר בשם כזה או אחר. כל אישה שמרגישה עוצמתית ביומיום שלה, שמרשה לעצמה להתהלך בביטחון ונהנית מנוכחות שקטה - היא אישה שאלמנטס יכול להיות חלק טבעי ממנה." המחמאה הגדולה ביותר עבורה כלל לא קשורה בפרסום: "המחמאה הכי גדולה עבורי היא לראות תכשיטים עוברים בתוך המשפחה - מאם לבת, בין אחיות, כחלק מסיפור אישי שממשיך הלאה." ובכל זאת, אם מדברים על נשים שמגלמות בעיניה את הרוח של המותג, בישראל היא הייתה שמחה לראות את אלמנטס על נועה תשבי, רותם סלע וגל גדות. "כל אחת מהן מגלמת עוצמה, אינטליגנציה, אומץ, אלגנטיות וביטחון בדרכה," היא מסכמת. ובזירה הבינלאומית היא נמשכת לדמויות עם נוכחות ברורה וסטייל שאינו תלוי טרנדים: Victoria Beckham, Anna Wintour ו-Kate Middleton - נשים שמוכיחות, כל אחת בדרכה, שכוח אמיתי יכול להיות שקט, מדויק ועמוק. חנות - ביאליק 45 רמת השרון אתר - Www.talman.co.il

מותג הבישום הישראלי-צרפתי INCENSE עושה קפיצת מדרגה מרגשת ומצטרף רשמית למדפי הדיוטי פרי החל מה־9.2, לצד מותגי הבישום הגדולים והנחשקים בעולם, במהלך שמסמן אבן דרך משמעותית בהתפתחותו ומבסס את מעמדו כשחקן בינלאומי עם שפה ריחנית מובחנת, עומק, דיוק וחיבור מרתק בין מסורת רוקחות לעולמות עכשוויים של בישום ולייף־סטייל. צילום יחצ במסגרת ההשקה יוצעו לנוסעים מבחר מהבשמים המובילים של המותג שנבחרו במיוחד לחוויית הקנייה בדיוטי פרי, ולצידם פעילות בלעדית בין התאריכים 11.2-15.3 הכוללת מבצע מיוחד של 3 בודי מיסטים ב-50 דולר, בלעדי לנקודת המכירה, כאשר לדברי דור בוסקילה, שותף ובעלים, מדובר ברגע מרגש שמסמל לא רק התרחבות לשוק נוסף אלא גם חותמת של הכרה בינלאומית ב-DNA הייחודי של INCENSE ובסטנדרטים הגבוהים שמלווים את המותג מהרגע הראשון, מתוך רצון לאפשר היכרות רחבה, נגישה וקלילה עם עולם הריחות שלו - בדיוק ברגע שלפני ההמראה.

באירוע ההשקה של GO מבית תנובה, “הגביע הוא שלך”, נרשמה נוכחות אופנתית מדויקת של בנות הסצנה, שכל אחת מהן הביאה פרשנות אחרת לסטייל ערב אורבני, קליל ומצולם היטב: הדר שירי הלכה על לוק בעיצוב של נוי אליהו עם נעליים של YSL, גל מלכה הלכה על טוטאל לוק נקי ומינימליסטי של ZARA עם תיק של Jacquemus שהוסיף טאץ’ צרפתי מדויק, טיילור מלכוב בחרה שמלה דרמטית של Christopher Esber מ־FACTORY 54, שילבה נעליים של Yves Saint Laurent, תיק של Chanel ועגילים של אפרת קסוטו, יוכי אפוליאון בלטה בלוק קטיפתי ורך, עם נעליים של Hermès ותיק של Bottega Veneta, שירלי לוי בחרה חליפה מחויטת של Namse עם נעלי זארה, ו־דניאלה קריסטיה סגרה את השורה עם לוק של Mother of All בשילוב אקססוריז ונעליים של זארה - כולן יחד יצרו ערב שמוכיח שסטייל, נוכחות ואג’נדה יכולים ללכת יד ביד גם באירוע השקה של מותג מזון, כל עוד האופנה יודעת לדבר את הרגע. צילומים אור גפן

יש משהו כמעט חתרני בלראות את לוקאס בראבו, מי שכולנו התרגלנו לזהות כשף גבריאל מ'אמילי בפריז', עומד באמצע כביש מדברי מזויף, מול מספרה מאובקת, עטוף באור צהוב של אמריקנה, ונראה הרבה פחות כמו פנטזיה פריזאית והרבה יותר כמו גבר שמבין שהגוף שלו הוא חלק מהסיפור שהבגד מספר. הצילומים החדשים לקמפיין הג’ינסים של רנואר, שנערכו בישראל, לא מנסים להתחנף לרומנטיקה האירופית שהפכה אותו לאייקון, אלא לפרק אותה. לקחת את הדימוי הנקי, המעודן, המאוד-נטפליקס-פרנדלי, ולזרוק אותו בכוונה אל תוך עולם של זיעה, אבק, עור חשוף וג’ינס שעובד קשה בשביל להיראות קל. צילום שחר ארביב לצידו ניצבת יעל שלביה, ולא בתפקיד המוכר של נערת שער נוצצת, אלא כאישה שמחזיקה את הסט במבט. הגוף שלה לא “מייפה” את הג’ינס, הוא דורש ממנו לעמוד בסטנדרט. טופ ג’ינס פתוח, מותן חשופה, תנועה חדה של אגן, וציפורניים ורודות שננעצות בכידון של אופנוע טורקיז כאילו הן אומרות דבר פשוט: זה לא צילום אופנה, זה צילום כוח. הדינמיקה ביניהם ברורה מהרגע הראשון. הוא לא הגבר שמוביל את הסצנה, היא לא הקישוט. יש ביניהם מתח, אבל לא רומנטי. מתח של שליטה, של זהות, של מי באמת נמצא בפריים. וזה אולי הדבר הכי פרובוקטיבי בצילומים האלה. לא העירום המרומז, לא החולצות הפתוחות, לא השרירים שמתחת לטריקו הלבן. הפרובוקציה האמיתית היא הבחירה למקם את הג’ינס במרכז של נרטיב מגדרי. בראבו לא “לובש ג’ינס גברי”, ושלביה לא “מרככת” את הבגד בנשיות. שניהם לובשים אותו כאמצעי הצהרה. הג’ינס כאן לא מנסה להיות סקסי, הוא מנסה להיות נוכח. כבד, מחוספס, כזה שמרגיש על הגוף. כזה שמזכיר שבגד יכול להיות חומה, שריון, או הזמנה – תלוי מי עומד בתוכו. צילום שחר ארביב סט הצילומים, שנבנה כולו בהשראת נוואדה ותרבות הדרכים האמריקאית, משחק במודע על פנטזיית החופש. אופנוע, מספרה בצד הדרך, תאורה של סוף יום, תחושת “ברחנו מהעיר”. אבל בתוך הפנטזיה הזו יש קריצה ברורה לצופה. הכול מבוים, הכול מדויק, הכול ישראלי מאוד. אמריקה היא רק תפאורה. מה שבאמת קורה כאן הוא ניסיון לייבא שפה ויזואלית חצופה יותר אל תוך מותג מקומי, כזה שלא מפחד לשים גוף, מיניות וזהות בפרונט, בלי להתנצל ובלי להסתתר מאחורי נרטיב משפחתי. צילום שחר ארביב במובן הזה, הבחירה בבראבו היא לא מקרית. הדימוי שלו, שנולד על המסך כגבר רגיש, נאה, קצת אבוד וקצת אידיאלי מדי, מקבל כאן גרסה מחוספסת יותר. פחות שף מהחלומות, יותר גבר בעולם פיזי. ושלביה, דווקא מהמקום שבו התרגלנו לראות אותה כמושלמת מדי, שוברת את הזכוכית. היא לא מבקשת שיאהבו אותה, היא דורשת שיראו אותה. והג’ינס, הכוכב המוצהר של הקמפיין, נהנה מכל רגע. צילום שחר ארביב אולי זו הסיבה שהקמפיין הזה מרגיש לא נוח במובן הטוב של המילה. הוא לא רק מוכר ג’ינס. הוא מוכר עמדה. עמדה שאומרת שאופנה ישראלית יכולה להרשות לעצמה להיות בועטת, מינית, משחקת במתח שבין גבריות לנשיות, ומעל הכול – לא מפחדת להיראות. כי כשג’ינס הופך לכלי ביטוי ולא רק לפריט בארון, משהו בתמונה הרחבה של אופנה, גוף וכוח מתחיל לזוז. ובדיוק שם, בין אבק מדברי מזויף למבט ישיר למצלמה, נולדת פרובוקציה שעובדת. צילום שחר ארביב הצילומים החדשים לקמפיין הג’ינסים של רנואר, שנערכו בישראל, לא מנסים להתחנף לרומנטיקה האירופית שהפכה אותו לאייקון, אלא לפרק אותה. לקחת את הדימוי הנקי, המעודן, המאוד־נטפליקס־פרנדלי, ולזרוק אותו בכוונה אל תוך עולם של זיעה, אבק, עור חשוף וג’ינס שעובד קשה בשביל להיראות קל. לצידו ניצבת יעל שלביה, ולא בתפקיד המוכר של נערת שער נוצצת, אלא כאישה שמחזיקה את הסט במבט. הגוף שלה לא “מייפה” את הג’ינס, הוא דורש ממנו לעמוד בסטנדרט. טופ ג’ינס פתוח, מותן חשופה, תנועה חדה של אגן, וציפורניים ורודות שננעצות בכידון של אופנוע טורקיז כאילו הן אומרות דבר פשוט: זה לא צילום אופנה, זה צילום כוח. הדינמיקה ביניהם ברורה מהרגע הראשון. הוא לא הגבר שמוביל את הסצנה, היא לא הקישוט. יש ביניהם מתח, אבל לא רומנטי. מתח של שליטה, של זהות, של מי באמת נמצא בפריים. וזה אולי הדבר הכי פרובוקטיבי בצילומים האלה. לא העירום המרומז, לא החולצות הפתוחות, לא השרירים שמתחת לטריקו הלבן. הפרובוקציה האמיתית היא הבחירה למקם את הג’ינס במרכז של נרטיב מגדרי. בראבו לא “לובש ג’ינס גברי”, ושלביה לא “מרככת” את הבגד בנשיות. שניהם לובשים אותו כאמצעי הצהרה. הג’ינס כאן לא מנסה להיות סקסי, הוא מנסה להיות נוכח. כבד, מחוספס, כזה שמרגיש על הגוף. כזה שמזכיר שבגד יכול להיות חומה, שריון, או הזמנה – תלוי מי עומד בתוכו. סט הצילומים, שנבנה כולו בהשראת נוואדה ותרבות הדרכים האמריקאית, משחק במודע על פנטזיית החופש. אופנוע, מספרה בצד הדרך, תאורה של סוף יום, תחושת “ברחנו מהעיר”. אבל בתוך הפנטזיה הזו יש קריצה ברורה לצופה. הכול מבוים, הכול מדויק, הכול ישראלי מאוד. אמריקה היא רק תפאורה. מה שבאמת קורה כאן הוא ניסיון לייבא שפה ויזואלית חצופה יותר אל תוך מותג מקומי, כזה שלא מפחד לשים גוף, מיניות וזהות בפרונט, בלי להתנצל ובלי להסתתר מאחורי נרטיב משפחתי. במובן הזה, הבחירה בבראבו היא לא מקרית. הדימוי שלו, שנולד על המסך כגבר רגיש, נאה, קצת אבוד וקצת אידיאלי מדי, מקבל כאן גרסה מחוספסת יותר. פחות שף מהחלומות, יותר גבר בעולם פיזי. ושלביה, דווקא מהמקום שבו התרגלנו לראות אותה כמושלמת מדי, שוברת את הזכוכית. היא לא מבקשת שיאהבו אותה, היא דורשת שיראו אותה. והג’ינס, הכוכב המוצהר של הקמפיין, נהנה מכל רגע. אולי זו הסיבה שהקמפיין הזה מרגיש לא נוח במובן הטוב של המילה. הוא לא רק מוכר ג’ינס. הוא מוכר עמדה. עמדה שאומרת שאופנה ישראלית יכולה להרשות לעצמה להיות בועטת, מינית, משחקת במתח שבין גבריות לנשיות, ומעל הכול – לא מפחדת להיראות. כי כשג’ינס הופך לכלי ביטוי ולא רק לפריט בארון, משהו בתמונה הרחבה של אופנה, גוף וכוח מתחיל לזוז. ובדיוק שם, בין אבק מדברי מזויף למבט ישיר למצלמה, נולדת פרובוקציה שעובדת.

המותג ALDO משיק קולקציית סניקרס חדשה לחורף 2026, המשלבת עיצוב עכשווי עם נוחות מתקדמת וטכנולוגיית Pillow Walk הייחודית של המותג, המעניקה רכות, בלימת זעזועים ותמיכה לכף הרגל. הקולקציה כוללת דגמים בגזרות מודרניות, משחקי חומרים וטקסטורות, נגיעות אקססוריז ושרוכים מחומרים מפתיעים, לצד קו יוניסקס בצבעוניות ניטרלית – ומציעה סניקרס שמתאימות לשגרה האורבנית מהבוקר ועד הלילה, בלי לוותר על סטייל. להשיג בסניפי ALDO ובאתר המותג. צילום יחצ

המותג ZIPPO משיק לראשונה סדרת נרות ריחניים בהשראת עולם הקוקטיילים ואווירת הבר, במהלך שמרחיב את שפת המותג לעולמות הלייף־סטייל הביתי. הקולקציה כוללת שלושה ניחוחות - Bourbon & Spice, Dark Rum & Oak ו-Whiskey & Tobacco - המבוססים על שעוות סויה, פתיל כותנה, כלי זכוכית ממוחזרת ומכסה שעם טבעי, עם זמן בעירה של כ-35 שעות לנר. מחיר: 75 ש״ח. להשיג ברשת חנויות ג’נטלמן ובאתר: www.zippo.co.il צילום יחצ

האביב בפתח, ואבישג ארבל משיקה קולקציית מעבר חדשה להריוניות, עם שילוב בין נוחות לטרנדים עכשוויים: חולצות אוברסייז בפרינט משבצות פסטלי, חצאית ג’ינס מידי בגזרה גבוהה עם שסע אחורי לנוחות מקסימלית, שמלות מקסי אלגנטיות עם צווארון קולר, לצד ג’ינסים ושורטס בגזרות מחמיאות לגוף המשתנה - המשך לקו שמלווה את המותג כבר שני עשורים ומציע מענה יומיומי וערב להריוניות בסטייל ובביטחון. להשיג גם באתר: www.avishagarbel.co.il צילום רועי סרוסי צילום רועי סרוסי צילום רועי סרוסי

ארבעה קמפיינים שעלו היום כמעט בו־זמנית מציירים תמונת מצב חדה של אופנה ישראלית שמסרבת יותר ויותר להתנצל. קמפיין של Castro עם דניאל ליטמן וישראל אטיאס בוייב גיי ברור ולא מתחמק, קמפיין של Diesel שמפלרטט בכוונה עם אסתטיקה של אורגיה, הפקה של Factory 54 עם מותג חדש וגופייה שמסרבת להסתיר פטמות, ונטע אלחמיסטר בקמפיין מסקרה כשהיא לובשת תחתונים בלבד. זה לא צירוף מקרים. זו שפה. קסטרו - צילום אייל נבו אופנה תמיד נולדה מתוך הגוף. לא רק כצללית או גזרה, אלא כמרחב פוליטי, רגשי ותרבותי. עירום, מיניות וסקס הם לא אורחים חדשים בזירה הזו, הם חומרי גלם. מהרגע שבגד התחיל לשאול שאלות על מגדר, על כוח, על זהות ועל מבט, הוא גם התחיל לגעת בגוף עצמו. לא בגוף המבויש, אלא בגוף שנוכח, שרוצה, שמבקש שיראו אותו בלי תיווך מתנצל. דיזל - צילום יחצ ובדיוק כאן נמצאת התעוזה היפה של הקמפיינים האלו. לא פרובוקציה רועשת, לא ניסיון לזעזע בכוח, אלא חופש יצירתי שמרגיש סוף־סוף בוגר. הגיי וייב של קסטרו לא בא להסביר את עצמו. דיזל לא מתביישת באנרגיה מינית גולמית. פקטורי 54 מאפשרת לבגד להישאר קרוב מאוד לעור. ונטע אלחמיסטר בוחרת למכור מסקרה דרך גוף חזק, נוכח, לא מצטנע. זו פרובוקציה עדינה במובן הכי חכם של המילה. כזו שמניחה לצופה להיות שותף, לא רק צרכן של שערורייה. Stella McCartney x Jeff Koons | FACTORY 54 כאיש אופנה שחי שנים בתוך שיח של מגדר, דימוי גוף וחופש ביטוי, אני דווקא שמח לראות את ההתרופפות של הפחד. אופנה, כשהיא טובה, לא אמורה רק להחמיא. היא אמורה גם להזיז. לשאול. לגעת בעצבים חשופים. להזכיר לנו שסטייל הוא לא רק צבע וגזרה, אלא עמדה. וכשמותגים מרשים לעצמם להראות מיניות לא סטרילית, לא מבויתת, לא רק “יפה לאינסטגרם”, הם מחזירים לאופנה חלק מהכוח שאבד לה בשנים של אלגוריתם, ריצוי ופילטרים. ByNeta - צילום יחצ אבל בתוך כל החגיגה הזו, עולה שאלה אחת שאי אפשר לדלג מעליה. איפה עובר הגבול בין חופש יצירתי לגוף כאמירה תרבותית, לבין גוף כאובייקט שמשרת רק קליק, לייק וחשיפה? האם עירום בקמפיין הוא עדיין כלי לסיפור, לזהות, לאג’נדה ולשחרור, או שלפעמים הוא פשוט קיצור דרך? והאם אנחנו, כאנשי אופנה, כמותגים וכקהל, יודעים להבחין מתי הפרובוקציה פותחת שיח ומתי היא רק ממחזרת את אותה פנטזיה ישנה באריזה חדשה? אולי זו בדיוק האחריות החדשה של אופנה אמיצה באמת לא רק להיות חופשית, אלא גם להיות מודעת. לא לפחד מסקס, אבל גם לא לוותר על משמעות.

בהפקת אופנה ולייף־סטייל חדשה של Factory 54 מציגה המעצבת ואשת העסקים אוריה עזרן את הקונספט Living In Style - הפקה אינטימית שצולמה בסביבה ביתית ומדגישה את המגמה הבולטת של העונה: טשטוש הגבול בין אופנת בית ולוקים קז’ואליים לבין סטייל מוקפד וסטייטמנטי, באמצעות סריגים רכים, שכבות עור, טוטאל לוק דנים ומעילים ארוכים, לצד שילוב פריטי לייף־סטייל וקוסמטיקה כחלק בלתי נפרד מהנראות. צילום עומרי לוי צילום עומרי לוי צילום עומרי לוי עזרן, שחגגה לאחרונה 36 ונמצאת בשיא פריחה מקצועית, מציגה אופנה נשית, נינוחה ומדויקת, שממקמת את המרחב הביתי כמעין מסלול אופנה אישי. טווח המחירים בהפקה נע בין 990 ל־34,900 שקלים. צילום: עומרי לוי, סטיילינג: אור לוזון, איפור ושיער: מורל בן חיון.