טור דעה: סקס, עור חשוף ומותגים גדולים - אומנות או פרובוקציה?
- 9 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
ארבעה קמפיינים שעלו היום כמעט בו־זמנית מציירים תמונת מצב חדה של אופנה ישראלית שמסרבת יותר ויותר להתנצל. קמפיין של Castro עם דניאל ליטמן וישראל אטיאס בוייב גיי ברור ולא מתחמק, קמפיין של Diesel שמפלרטט בכוונה עם אסתטיקה של אורגיה, הפקה של Factory 54 עם מותג חדש וגופייה שמסרבת להסתיר פטמות, ונטע אלחמיסטר בקמפיין מסקרה כשהיא לובשת תחתונים בלבד. זה לא צירוף מקרים. זו שפה.
אופנה תמיד נולדה מתוך הגוף. לא רק כצללית או גזרה, אלא כמרחב פוליטי, רגשי ותרבותי. עירום, מיניות וסקס הם לא אורחים חדשים בזירה הזו, הם חומרי גלם. מהרגע שבגד התחיל לשאול שאלות על מגדר, על כוח, על זהות ועל מבט, הוא גם התחיל לגעת בגוף עצמו. לא בגוף המבויש, אלא בגוף שנוכח, שרוצה, שמבקש שיראו אותו בלי תיווך מתנצל.
ובדיוק כאן נמצאת התעוזה היפה של הקמפיינים האלו. לא פרובוקציה רועשת, לא ניסיון לזעזע בכוח, אלא חופש יצירתי שמרגיש סוף־סוף בוגר. הגיי וייב של קסטרו לא בא להסביר את עצמו. דיזל לא מתביישת באנרגיה מינית גולמית. פקטורי 54 מאפשרת לבגד להישאר קרוב מאוד לעור. ונטע אלחמיסטר בוחרת למכור מסקרה דרך גוף חזק, נוכח, לא מצטנע. זו פרובוקציה עדינה במובן הכי חכם של המילה. כזו שמניחה לצופה להיות שותף, לא רק צרכן של שערורייה.
כאיש אופנה שחי שנים בתוך שיח של מגדר, דימוי גוף וחופש ביטוי, אני דווקא שמח לראות את ההתרופפות של הפחד. אופנה, כשהיא טובה, לא אמורה רק להחמיא. היא אמורה גם להזיז. לשאול. לגעת בעצבים חשופים. להזכיר לנו שסטייל הוא לא רק צבע וגזרה, אלא עמדה. וכשמותגים מרשים לעצמם להראות מיניות לא סטרילית, לא מבויתת, לא רק “יפה לאינסטגרם”, הם מחזירים לאופנה חלק מהכוח שאבד לה בשנים של אלגוריתם, ריצוי ופילטרים.
אבל בתוך כל החגיגה הזו, עולה שאלה אחת שאי אפשר לדלג מעליה. איפה עובר הגבול בין חופש יצירתי לגוף כאמירה תרבותית, לבין גוף כאובייקט שמשרת רק קליק, לייק וחשיפה?
האם עירום בקמפיין הוא עדיין כלי לסיפור, לזהות, לאג’נדה ולשחרור, או שלפעמים הוא פשוט קיצור דרך? והאם אנחנו, כאנשי אופנה, כמותגים וכקהל, יודעים להבחין מתי הפרובוקציה פותחת שיח ומתי היא רק ממחזרת את אותה פנטזיה ישנה באריזה חדשה?
אולי זו בדיוק האחריות החדשה של אופנה אמיצה באמת לא רק להיות חופשית, אלא גם להיות מודעת. לא לפחד מסקס, אבל גם לא לוותר על משמעות.
תגובות