מותג בגדי הים והחוף גוטקס משיק חנות פופ-אפ חדשה במתחם ביג גלילות, שתפעל לאורך חודש יולי ותעוצב בהשראת ביץ' קלאב של ריזורט. צילום דור שרון הפופ-אפ יציע מבחר דגמים מקולקציות בגדי הים, החוף והריזורט של המותג, עם מגוון גזרות וסגנונות המתאימים למבני גוף שונים. החלל יעוצב באווירת חופשה קיצית, עם מוזיקה ובר משקאות של המותג נורדיק שיפעל לאורך כל תקופת הפעילות. צילום שי פרנקו החנות תיפתח לקהל הרחב ב-1 ביולי בשעה 15:00, לאחר אירוע השקה למוזמנים, ותפעל עד 31 ביולי במתחם ביג גלילות. צילום דודי חסון

אחרי שמונה שנות מחקר ופיתוח, חברת הדרמו-אסתטיקה הישראלית Subderma משיקה קטגוריית טיפוח חדשה לעור שעובר הזרקות אסתטיות. החברה, שהוקמה על ידי בני הזוג עומר ויעל כפרי, פיתחה שגרת טיפוח ייעודית הכוללת סרום וקרם פנים, שנועדה לתמוך בעור בין טיפולי בוטוקס וחומצה היאלורונית ולסייע בשימור התוצאות לאורך זמן. צילום יחצ לדברי החברה, במחקר קליני שנערך במסגרת בית חולים, תחת אישור ועדת הלסינקי ובפיקוח משרד הבריאות, נרשמה הארכה של כ-65% במרווח הזמן בין טיפולי בוטוקס בקרב המשתתפים. בחברה מדגישים כי מדובר בנתונים ראשוניים המהווים בסיס להמשך מחקר. בתוך כשנה החלה Subderma להימכר בישראל, הרחיבה את פעילותה לבריטניה, וכעת היא נערכת לכניסה לשווקים נוספים, בהם ארצות הברית ואיטליה. לדברי החברה, שוויה מוערך כיום בכ-20 מיליון דולר. מחיר מוצר בודד עומד על כ-590 שקלים, בעוד ערכות טיפוח מלאות נמכרות בטווח של 1,090–1,590 שקלים.

רשת המשביר מרחיבה את פעילות מותג האופנה הניו-יורקי Kenneth Cole בישראל ומשיקה לראשונה נבחרת משפיענים שתוביל את פעילות התוכן של המותג בארץ. צילום רפי דלויה הנבחרת החדשה כוללת את השחקן והמוזיקאי עוז זהבי, אשת הלייף סטייל והמגישה ירדן הראל, יוצרת התוכן ואשת התקשורת דנה זרמון, השחקנית ליאנה עיון ומעצב האופנה ויוצר התוכן איתי בצלאלי. החמישה ילוו את פעילות המותג, ישתתפו בקמפיינים, אירועים ויצירת תוכן דיגיטלי לאורך השנה. לדברי רמי שביט, בעל השליטה ומנכ"ל המשביר, מדובר במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו עבור הרשת, שנועד לחזק את מעמדו של Kenneth Cole בישראל באמצעות שיתוף פעולה עם יוצרים ומשפיענים בעלי חיבור טבעי לעולמות האופנה, הלייף סטייל והתרבות הדיגיטלית. לדבריו, לנבחרת יש קהל מצטבר של למעלה ממיליון עוקבים, והיא צפויה להעצים את החשיפה והנוכחות של המותג ברשתות החברתיות. המהלך מצטרף למגמה המתחזקת בענף האופנה, שבה מותגים בינלאומיים בוחרים להשקיע בשגרירי מותג מקומיים וביצירת תוכן אותנטי, במטרה לחזק את הקשר עם קהל הלקוחות ולהגדיל את החשיפה הדיגיטלית.

עמותת תנו לחיות לחיות ורשת המשביר יצאו במהלך פרסומי חדש, יוצא דופן ומעורר מחשבה, שנועד לטלטל את הציבור ולהעביר מסר חד וברור: כלבים לא קונים, כלבים מאמצים. הקמפיין ביקש לגרום לציבור הישראלי להבין שאימוץ הוא לא פשרה או הימור, אלא הבחירה הנכונה, המוסרית והחכמה.לב הרעיון היה יצירת "הפרעה" מכוונת: הצופים בגמר האחר הגדול ששודר ברשת 13, נחשפו לכאורה לאפשרות לרכוש כלב כמו כל פריט אחר באתר המשביר. המהלך גובה גם בשילוט חוצות ובבאנרים בדיגיטל. אלה שנחשפו והתעניינו וכשנכנסו לאתר המשביר, נחשפו והגיעו לקטגוריה ייעודית, תמונות, סינון לפי צבע, גודל ומחיר, ואף אפשרות להוסיף לעגלה. אלא שברגע האמת, כשהגולש חשב שהוא עומד "לקנות" כלב, נחשפה האמת מאחורי המהלך: כלב הוא לא אקססורי, לא מוצר מדף ולא טרנד אופנתי, אלא בעל חיים שזקוק לבית. המסר שהופיע בשלב החשיפה הוא: "כלבים הם לא אקססוריז. כלבים לא קונים. כלבים מאמצים". צילום יונתן לוי המהלך נשען על כמה סיבות מרכזיות שבגללן אימוץ הוא הבחירה הנכונה: הוא מציל חיים ומפנה מקום לכלבים נוספים בעמותות ובהסגרים; מסייע במאבק בתעשיית "מטחנות הגורים" (תעשייה פיראטית ומתעללת של הרבעות המוניות); מדגיש את היתרון שבאימוץ כלב בוגר שאופיו ידוע מראש; ומציג גם את היתרון הכלכלי של אימוץ, משום שסל האימוץ כולל לרוב חיסונים, שבב ועיקור או סירוס. בנוסף, הקמפיין הזכיר כי כלבים מעורבים נחשבים לא פעם לחסונים יותר מבחינה גנטית. "בכל יום מחכים בישראל אלפי כלבים לבית, וחלקם נמצאים במרוץ נגד הזמן." מסרה יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות. "עבורם, אימוץ הוא לא רק התחלה חדשה, הוא הצלת חיים של ממש. הקמפיין הזה מזכיר לציבור שכלב הוא לא טרנד, לא אביזר ולא מוצר שמוסיפים לעגלה, אלא בן משפחה שמגיע לו בית אוהב ואחראי". דקלה גנור שמש, מנהלת השיווק של המשביר: "כשרעיון הקמפיין הוצג לנו, הוא נגע בנו ישר בבטן הרכה. היה לנו ברור לחלוטין שהמסר הראשוני, שמציג כביכול כלבים למכירה באתר שלנו, יעורר סערה ויגרור ביקורת ציבורית נוקבת. למרות זאת, הבנו מיד כמה המטרה הזו גדולה וחשובה, והחלטנו לעמוד מאחורי המהלך באופן מלא ולתת לו את הבמה הכי רחבה שיש. הקמפיין של 'תנו לחיות לחיות' מנסה לזעזע את התפיסה שבעלי חיים הם מוצר צריכה, ואנחנו כאן כדי לחזק ולהדהד את הקריאה שלהם: 'כלבים לא קונים, כלבים מאמצים'. לאורך השנים, המשביר בחרה לקחת חלק ולתמוך במאבקים חברתיים בוערים – אם זה במאבק באלימות נגד נשים, בהעלאת המודעות לסרטן השד או במלחמה בגילנות. אנלחנו גאים לשתף פעולה עם 'תנו לחיות לחיות' ולעזור לכלבים האלו למצוא בית חם." את הקמפיין יצרו משרד הפרסום מקאן. במהלך צילום הקמפיין לא צולמו בעלי חיים אמיתיים והתמונות הופקו באמצעות בינה מלאכותית. ניהול לקוח: טליה ארד, מעין ענבי. קריאייטיב: שירן דמרי, עמרי צידון, סיגל עבודי. אסטרטגיה: שלומי נחמיאס. הפקה: מור גל טל, בן ויניק. UMD: נטע ונגר, עומר זגורי. UM: יובל זילבר.

בקניון עזריאלי תל אביב התקיימה השבוע תצוגת PINK PARTY, שהצליחה גם השנה להזכיר שאופנה היא הרבה יותר מטרנדים. זו הייתה במה של אומץ, תקווה והעצמה, כאשר 15 נשים המתמודדות ומחלימות מסרטנים נשיים צעדו על המסלול לצד אימהותיהן, במטרה להעלות את המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם ולהעניק השראה לנשים נוספות. צילום אור גפן את האירוע יזמה והנחתה יאנה דרום, שהפכה את סיפורה האישי עם מחלת הסרטן לשליחות ציבורית, אך מי שחתומה על השפה הוויזואלית והרגשית של הערב היא גילי סיוון כהן, שביימה והפיקה את התצוגה. סיוון כהן הצליחה להפוך את המסלול למרחב שבו הסיפורים האישיים עמדו במרכז, כשהאופנה שימשה כלי להעצמה ולא רק אמצעי לביטוי אסתטי. כל יציאה למסלול הייתה רגע של ניצחון אישי, שהצליח לרגש את הקהל. צילום אור גפן בין הצועדות היו נשים שהפכו את ההתמודדות שלהן לעשייה משמעותית - בהן טל מן, שהקימה מיזם תמיכה במחלימות; שרית צאיג, ממייסדות עמותת "גמאני"; סיון סלע סנדרס, המלווה כיום מתמודדים עם משברי חיים; וחן אטלס, מחברת הספר לרקוד בגשם. לראשונה השתתפה גם הזמרת והשחקנית עינת שרוף, ששיתפה את סיפורה האישי והמשיכה לקדם את חשיבות הגילוי המוקדם. צילום אור גפן הצועדות לבשו פריטים מקולקציית קיץ 2026 של רנואר, לצד אביזרים של פרפואה, בגדי הספורט של AMOANA, כפכפי FREEDOM MOSES, משקפי שמש של אירוקה ולוקים שהושלמו באיפור ושיער של בית הספר למקצועות האיפור של רווית אסף. יותר מתצוגת אופנה, PINK PARTY הייתה הצהרה על כוח נשי, קהילה וחוסן. בזכות שיתוף הפעולה בין קבוצת עזריאלי, עמותת "גמאני" ויאנה דרום, ובזכות הבימוי הרגיש והמדויק של גילי סיוון כהן, האירוע הוכיח שוב שלמסלול האופנה יש את היכולת לספר את הסיפורים החשובים באמת.

מותג התכשיטים הבינלאומי PANDORA משיק שיתוף פעולה ייחודי וראשון מסוגו עם הפרזנטורית ספיר אביסרור. במסגרת המהלך, ספיר משיקה יחד עם המותג שרשרת צ'וקר קשיחה שהפכה מזמן לפריט אופנתי מובהק. צילום דנה לביא החיבור המשותף נולד מתוך המקום הטבעי של חיבור עמוק לעולמות האופנה והטרנדים המובילים, יחד עם ספיר שמצליחה לייצר נחשקות יוצאת דופן בכל שילוב שהיא יוצרת ובייחוד עם תכשיטי פנדורה. צילום דנה לביא השילוב בין טרנד הצ'וקר הקשיח לבין הסטייל של ספיר, יצר פריט סטייטמנט אייקוני ובלתי נשכח, שכל אחת תרצה לאמץ ולשלב בלוק שלה החל ממראה יומיומי ועד ללוק ערב לאירועים חשובים. צילום דנה לביא ספיר אביסרור פרזנטורית המותג: "החיבור שלי לפנדורה הוא טבעי עבורי, כי מדובר במותג שמאפשר לכל אחת לבטא את הסגנון והאישיות שלה דרך תכשיטים. אופנה תמיד הייתה עבורי דרך לביטוי עצמי, וכשנוצרה ההזדמנות להשיק יחד פריט שהוא גם טרנדי, גם על-זמני וגם כזה שאני באמת עונדת ואוהבת, זה הרגיש כמו שילוב מושלם. רצינו שזו תהיה שרשרת שתוסיף אמירה לכל לוק ותעניק תחושת ביטחון, סטייל ונוכחות לכל מי שעונדת אותה." צילום דנה לביא הצ'וקר יימכר במהדורה מוגבלת באתר ובחנויות נבחרות של PANDORA

לרגל חודש הגאווה מציעה חנות האביזרים לכלבים FURRY TAIL של שני הרוש מבצע מיוחד: סט קשת צבעוני הכולל רצועה, קולר ומחזיק שקיות קקי ב־99 ש"ח בלבד במקום 119 ש"ח. צילום יחצ מאחורי המותג עומד סיפור אישי ומרגש. במשך שנים סבלה שני מפוביה קשה מכלבים. הפחד השפיע על חיי היומיום שלה עד כדי הימנעות מביקורים בבתים עם כלבים, יציאה לרחוב במקרים מסוימים ואף התקפי חרדה. בעקבות זאת עברה טיפול התנהגותי שכלל חשיפה לכלבים ולמידה הדרגתית להתמודד עם החשש. אולם המהפך האמיתי הגיע כשהחליטה לאמץ את לדי, כלבת קבליר קינג צ'ארלס ספנייל, דווקא מתוך רצון להתמודד עם הפחד באופן ישיר. "לדי הפכה להיות כל עולמי", מספרת שני. "הבנתי שבזבזתי שנים יקרות בפחד ממשהו שהפך לאחד ממקורות האהבה והשמחה הגדולים בחיי". החיבור העמוק ללדי הוביל גם להקמת העסק. בעקבות חיפוש ממושך אחר מוצרים איכותיים המתאימים לצרכים ולרגישויות של הגזע, החלה שני לאתר, לבדוק ולבחור בקפידה אביזרים מעוצבים ואיכותיים לכלבים. כך נולד המותג, שמציע מגוון מוצרים שנבחרו מתוך ניסיון אישי, אהבה גדולה לכלבים ורצון להעניק לבעלי כלבים את הטוב ביותר עבור חבריהם על ארבע. לרגל חודש הגאווה, אחד המוצרים הבולטים הוא סט הקשת הצבעוני, המשלב אמירה של אהבה, קבלה וגאווה – גם בטיול היומי עם הכלב. כאן קונים - https://www.furrytailonline.com/product-page/colours-of-pride

הדוגמנית ואשת העסקים שלי גפני חגגה אמש ארבע שנים למותג הטיפוח PELLE באירוע חגיגי שנערך על גג מלון ישרוטל פאבליקה, במסגרתו הושק המוצר החדש CC CREAM SPF 50. לאירוע הגיעו לפרגן חברות וחברים מהתעשייה, בהם שירלי בוגנים, סנדרה רינגלר ושגב משה, אורנה דץ, ג'ני צ'רוואני, מור סוויד, קסניה טרנטול, טיטי איינאו ותילה פאליק. גם בני משפחתה של גפני הגיעו בהרכב מלא לתמוך ולחגוג. שלי גפני אמרה: "נרגשת לחגוג לפלא. בארבע השנים האחרונות הצלחנו להפוך את PELLE ממותג צעיר לחברת טיפוח צומחת עם קהל לקוחות נאמן. השקת ה־CC CREAM SPF 50 היא חלק מאסטרטגיית ההתרחבות שלנו, המבוססת על חדשנות, איכות בלתי מתפשרת ופיתוח מוצרים המותאמים לאורח החיים המודרני. אני מאמינה שהשילוב בין מקצועיות, מחקר והבנת צרכי השוק הוא המפתח להמשך הצמיחה של המותג." צילום אור גפן צילום אור גפן צילום אור גפן

מדי שנה, רגע לפני שמצעד הגאווה בתל אביב יוצא לדרך, חוזר אותו דיון. יש מי שטוענים שהמצעד "פרובוקטיבי מדי", שיש בו "יותר מדי עירום" וש"גברים בחוטיני על משאיות" מרחיקים אנשים. כמובן שכל מי שמשמיע טענות כאלו מעולם לא היה במצעד כי אם עוצרים לרגע ובודקים את המציאות, מגלים שהוויכוח הזה בכלל לא עוסק בחוטיני. במצעד הגאווה בתל אביב צועדים למעלה ממאה אלף בני אדם. מתוך כל הקהל העצום הזה שכולל משפחות גאות, הורים ללהט"ב, ארגוני חינוך, עמותות חברתיות, להט"ב זהב ועוד מלא סטרייטים, יש כמה גברים שלובשים חוטיני או בגדים חושפניים במיוחד. ובכל זאת, הם מצליחים להפוך לכותרת המרכזית. למה? אילוסטרציה הרי המצעד מתקיים בתל אביב - העיר הליברלית והחופשית ביותר בישראל, וכמובן, במזרח התיכון כולו. הוא צועד לאורך הטיילת, סמוך לחוף הים, מקום שבו בכל יום קיץ אפשר לראות אינספור נשים בביקיני או בחוטיני מבלי שאיש יפתח על כך מהדורות חדשות או דיונים סוערים ברשת. צילום מסך אינסטגרם כשנטע אלחמיסטר, בר רפאלי או כל דוגמנית אחרת מצטלמת בבגד ים חושפני לקמפיין מסחרי, הציבור לא יוצא למאבק נגד "הפרובוקציה". להפך. התמונות זוכות ללייקים, לשיתופים ולעיתים גם לשבחים על העצמה נשית וביטחון עצמי. אבל ברגע שמדובר בגבר, פתאום אותם כללים משתנים. צילום מסך אינסטגרם אולי הסיבה היא שאנחנו חיים בחברה שעדיין רגילה לראות גוף נשי כמשהו שמותר להציג, לצרוך ואפילו למסחר. גוף גברי, לעומת זאת, אמור להיות חזק, מאופק, קשוח ולא מתעניין במבט של אחרים. וכשגבר בוחר ללבוש חוטיני, לרקוד על משאית או לחגוג את הגוף שלו בלי להתנצל - הוא מערער על הסדר המוכר. הבעיה היא כנראה לא החוטיני. הבעיה היא מי שלובש אותו. גבר בחוטיני מאתגר תפיסות ישנות של גבריות. הוא מסרב להתאים לתבנית של "הגבר הישראלי" כפי שחלק מהציבור עדיין מדמיין אותו. הוא אומר שאפשר להיות גבר ועדיין להיות צבעוני, מוחצן, סקסי, משוחרר ושמח בגוף שלך. וזה בדיוק מה שמטריד אנשים מסוימים. האירוניה היא שמצעד הגאווה מעולם לא נועד לרצות את כולם. הוא נולד מתוך מאבק על חופש. החופש לאהוב, החופש לחיות, והחופש להיות מי שאתה גם אם זה לא מוצא חן בעיני אחרים. לכן השאלה האמיתית היא לא למה יש גברים בחוטיני במצעד הגאווה. השאלה היא למה בשנת 2026 עדיין יש אנשים שמפחדים מהם כל כך?

כל עונה מחדש אני מוצא את עצמי שואל את אותה השאלה וגם השנה: איך ייתכן שבשנת 2026 עדיין לא ראינו ב"רוקדים עם כוכבים" בישראל זוג גברים שרוקדים יחד? אילוסטרציה במדינות רבות בעולם זה כבר מזמן לא נחשב לעניין חריג. בבריטניה, בארצות הברית, באוסטרליה ובמדינות נוספות הופיעו לאורך השנים זוגות מאותו המין והפכו לחלק טבעי מהפורמט. בישראל, לעומת זאת, כבר זכינו לראות שני זוגות נשים רוקדות יחד - הראשונה הייתה גילי שם טוב בשנת 2010, והשנייה הייתה נרקיס בשנת 2023, שבחרה לרקוד עם רקדנית מטעמי דת. אבל זוג גברים? עדיין לא. וזה לא משום שחסרים מועמדים. עולם הבידור הישראלי כולל לא מעט כוכבים הומואים מוכרים ואהובים. גם בעולם הריקוד ובתוכנית עצמה לא חסרים רקדנים מקצועיים גאים שיכולים לקחת חלק. אם גבר סטרייט יכול לרקוד עם רקדנית, אין שום סיבה שגבר הומו לא יוכל לרקוד עם רקדן. אילוסטרציה השאלה המתבקשת היא האם מדובר במקרה, או שאולי יש כאן בחירה מודעת. לאורך השנים השתתפו בתוכנית כוכבים מהקהילה הגאה, אך כולם שובצו לרקוד עם רקדניות. האם היו כאלה שביקשו לרקוד עם רקדן וסורבו? האם היו כאלה שבחרו שלא להשתתף בגלל האפשרות הזו? אין לנו תשובות, אבל עצם העובדה שהשאלה הזו עולה שוב ושוב מעידה שיש כאן פער שעדיין לא נסגר. יש מי שיטענו שהקהל הישראלי עדיין לא מוכן. אבל הטיעון הזה נשמע פחות ופחות משכנע. החברה הישראלית כבר פגשה משפחות גאות, חתונות גאות, מנחים, שחקנים, זמרים וספורטאים מהקהילה הגאה. יתרה מכך, אם מסתכלים על התוכנית עצמה, קשה לטעון שהיא נועדה לשרת תפיסות שמרניות במיוחד. מדובר בתוכנית צבעונית, נוצצת, אופנתית, עם תלבושות נועזות, מחשופים, שסעים עמוקים והרבה מאוד חופש ביטוי אישי. אילוסטרציה "רוקדים עם כוכבים" אינה תוכנית דתית ואינה תוכנית שמרנית. היא תוכנית בידור בפריים טיים שאמורה לשקף את החברה הישראלית על כל גווניה. וכשחלק משמעותי מהחברה עדיין לא זוכה לייצוג מלא על הרחבה, עולה השאלה האם מדובר בפספוס. מעבר לשאלת הייצוג, יש כאן גם הזדמנות אמנותית. ריקוד זוגי אינו חייב להיות מבוסס על חלוקה קבועה של גבר מוביל ואישה מונהגת. בעולם המחול המודרני כבר מזמן חוקרים דינמיקות חדשות של כוח, רגש, אינטימיות ושותפות. זוג גברים על רחבת הריקודים יכול להביא פרשנות אחרת, מסקרנת ומרעננת לאמנות הריקוד, בדיוק כפי שעשו בעבר זוגות נשים. אולי הגיע הזמן שהתוכנית תפסיק לשאול מה הקהל מוכן לראות ותתחיל לשאול מה המציאות הישראלית כבר מוכנה לחיות. כי אם המטרה היא לשקף את החברה הישראלית, אין שום סיבה שבשנת 2026 זוג גברים שרוקדים יחד עדיין יהיה רעיון מהפכני. הוא פשוט צריך להיות עוד זוג על הרחבה.

וולט השיקה היום באירוע חגיגי את “שער הזהב” פעילות חדשה במסגרתה 10 שליחים, קיימים וחדשים, יזכו לטוס למשחקי רבע וחצי גמר המונדיאל בארה״ב. שליחים שיבצעו לפחות 50 משלוחים במהלך תקופת הפעילות יקבל הזדמנות אחת לנחש כמה פריטים מסתתרים בתוך “שער הזהב”. עבור כל 50 משלוחים נוספים ניתן לצבור ניחוש נוסף, עד למקסימום של 10 ניחושים. צילום אור גפן הגיעו להשיק: מאור בוזגלו, ירדן ויזל, שלקה, תומר טליאס, אלעד תורג’מן, אופק מזרחי, לידור אדמוני, אורי ברנד, קובי אדרי ועוד.

סתיו סטרשקו צודקת, הדוגמנית העלתה ריל על כך שנאמר לה שהיא לא יכולה לקבל קמפיין כי היא טרנסית. לפני כמה שנים נדמה היה שדוגמניות טרנסיות סוף סוף פורצות את תקרת הזכוכית של תעשיית האופנה הישראלית. שמות כמו סתיו סטרשקו, תאלין אבו חנא ואליה הוף זכו לחשיפה תקשורתית, צעדו על מסלולים והפכו לסמל של שינוי. סתיו סטרשקו יחד עם גל גברעם | צילום אלעד ציטרון אבל בשנת 2026 קשה להתעלם מהמציאות: דוגמניות טרנסיות אינן מובילות קמפיינים של מותגי אופנה גדולים בישראל ואפילו לא זוכות להיות חלק מנבחרת דוגמנים. וכשכבר ראינו אותן בעבר, זה היה לא פעם סביב חודש הגאווה. הקמפיינים היו צבעוניים, הכותרות חגגו גיוון והכלה, והמותגים נהנו מתדמית מתקדמת. אלא שכשהסתיים חודש יוני, גם הייצוג נעלם. דווקא כאן מתגלה הפער בין הצהרות למציאות. אם דוגמנית טרנסית מופיעה רק בקמפיין גאווה, היא אינה חלק טבעי מעולם האופנה - היא הופכת לסמל זמני שנשלף מהארון פעם בשנה ומוחזר אליו מיד אחר כך. צילום אלעד ציטרון מי שבולט לטובה כיוצא דופן הוא מוטי רייף, שממשיך לאורך השנים לתת במה משמעותית לדוגמניות טרנסיות במסגרת שבוע האופנה תל אביב. שם הן אינן "קמפיין גאווה", אלא חלק מהתצוגה עצמה, חלק מהתעשייה. צילום אלעד ציטרון השאלה היא למה מותגי האופנה הגדולים לא עושים את אותו הדבר? אם תעשיית האופנה באמת מאמינה בגיוון, אין סיבה שדוגמנית טרנסית תופיע רק ביוני. היא צריכה להוביל קמפיין בגדי ערב, קמפיין ג'ינס, קמפיין חורף או קמפיין קוסמטיקה בדיוק כמו כל דוגמנית אחרת. כל עוד זה לא קורה, קשה שלא לתהות האם תעשיית האופנה הישראלית באמת אימצה את הקהילה הטרנסית, או רק את יחסי הציבור שהגיעו איתה. התמונות בכתבה מתוך הפקת אופנה של שנקר בשיתוף דיזנגוף סנטר, שני גופים שדווקא כן משלבים מגוון דוגמניות ודוגמנים.